Ohr HaMeir, Bechukotai 2

דע את אלהי אביך ועבדהו ונתבאר בספרים תיבת דע משמעו לשון תענוג וזיוג כמו וידע אדם את חוה אשתו והכוונה ללמדו אופן העבודה היותר מעולה ומצוה לבל יהיה אצלו עשיית מצותיו כמצות אנשים מלומדה בלא טעם וריח כי אם מעשי אבות יעשו בנים כאשר ראה וקבל מאביו ובאמת צריך כל אדם מישראל הרוצה לגשת אל עבודת הקודש פנימה לעבוד את הבורא ב"ה בתמים ואמת חובת גברא יבא בעצמו על בחי' השגת זולת קבלתו מאביו בכדי לחזק בעצמותו את העבודה בחשק והתלהבות לא כן בעשות מעשה מצותיו כאשר ראה מאביו או שאר בני אדם העוסקים במלאכתם כמוהו כמוהם גם שאינו משיג בעצמו מה ענין עבודתו ומה הגיע על ככה לעשות עובדא כזה אזי עבודתו פעולה רפויה בידו ותועלתו בה מעט. ומעתה תחזר הרמז בתורה אם בחקותי תלכו להורות האמור נגד אישים משכילים שיש בהם מדעת קונם וחלק להם בבינה ללכת באהבה רבה והתלהבות אל אפילו בדבר מצוה שאינו כ"א חק וגזירה הנראה בלי טעם וריח וחפץ בדבר עכ"ז תלכו גם באותן המצות אשר חק חוקה ומעשיכם בהם כאלו טעמתם בהם נופת צוף וכל טעם בעוצם השגתכם את רוממותו יתברך אזי מבטיחם הכתוב כיון שכן מעשיכם הטובים תדעו נאמנה ואת מצותי תשמרו משמעו לשון המתנה כמו ואביו שמר את הדבר ועל דרך שזכרנו למעלה פ"ה שומר מצוה לא ידע דבר רע ירצה מי שהכרתו חזקה ונאמנה את אל רוחו להמתין בפנימיות מחשבתו לומר מתי יגיע עת וזמן עשיות המצות התלוים בזמן כגון מצות סוכה ולולב ומיניו ואתרוג וכדומה ממצות התלוים בזמן ולרוב חשקו ותשוקתו החפץ בקיום המצות מתלהב בקרבו למהר עת בא זמנים המוגבלים בכדי לקיימם בעתם ובזמניהם הנה איש משכיל כזה נקרא שומר מצוה יושב וממתין עת זמן המצוה ומצפה לקיימה בהתלהבות גדול ותועלתו גדולה ופעולתו לפניו אשר בין כך לא ידע דבר רע ירצה כיון שהוא מקושר בפנימיות מחשבתו כל חלקי עתיו ורגעיו אל רוממות אלהותו יתברך ותענוגים טעמי המצות אשר בהם משים מגמתו וחפצו וממתין ומצפה עת בואם וזה תועלתו לא ידע משמעו לשון התחברות אינו מחבר לעצמו שום דבר רע ח"ו ממחשבות מעורבות מהרהורים רעים ולא יאונה לצדיק כל און ממקרי ופגעי הזמנים להיות כל עצמו ומגמתו לראות טובו יתברך הנתגלה באמצעות הימים טובים כמו שנתבאר לנו מזה בכמה מקומות פירוש הכתוב מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב וזהו אם בחוקותי תלכו בהם בהתעוררות והתלהבות כנזכר ותזכו עוד ואת מצותי תשמרו ותמתינו עת בואם כמבואר ונוסף ע"ז תועלת גדול המגיע לכם אשר באמצעות הזמן תנצלו מכל רע עוד גדולה מזה ועשיתם אותם מעלה אני עליכם כאלו אתם בעצמיכם עשיתם ואקנתם את המצות ע"ד דאיתא בזוהר ועשיתם אותם אתם כתיב ע"ש ועיין במקום אחר ביארנו פ"ה ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ע"ש ותבין כאן: