Ohr HaMeir, Bechukotai 3

או יאמר אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו וגו' ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו ותרגום אונקלוס ותיכלון עתיקא דעתיק מובן ע"ד מאמרם ז"ל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה שנאמר כי חוק לישראל ומה משמע דהאי חוק לישנא דמי וכו' עיין בפ' חקת מה שביארנו זאת חקת התורה ע"ש והנה מה מאוד מהראוי שיחרד וילפת האיש בהתבונן על דרכיו ובפרטי מעשיו אשר הולך יומם ולילה כקורא בהרים ומטריד נפשו רק להבאת מזונות ודי מחסוריו ולמה לא יתן החי אל לבו לומר מה אני ועל מה אתיתי להאי עלמא שפלא בוודאי לא לכווזה כזה ואנו בנ"י מוחא דאגוזא אשר הכלל מונח בידינו ישראל עלו במחשבה להבראות ובמי נמלך הקב"ה בבריאת עולמו בנשמות הצדיקים כמו שנתעוררו חז"ל ע"פ המה עם המלך במלאכתו וכיון שכן התמיה מתקיימת איה אפוא כסות הבושה מרבת בני עמינו ההולכים בחושך ולא נוגה להם ובורא עולם שכוח מלוח לבם והנה מאותן האנשים אישים פועלי און אשר פורצים גדרים רעים וחטאים בממונם ונפשם מאלו לא דברתי כי לא דיברה תורה במתים אמנם אפילו אנשים הנגשים אל עבודת הקודש ובידם תורה ומעשים טובים על כל זה רבים וגם שלימים תועי רוח בינה שאינם וורכים מחשבתם להתבונן תמיד ביראת ה' ותהי יראתם ומעשה מצותם מצות אנשים מלומדה כנזכר ויתומה אין בידם ועינינו הרואות תיכף שנפטר אדי מבית הספר הלך ילך ובכה ויצא לפעלו ולעבודתו ונלכד במצודת היצר הרע להרבות הון מהבל ולדאוג דאגת מחר ולא אמר איה אלהי עושי וצפה לקבל ממני מכשרון פעולתו תענוג וכיון שכן מעשי הלא כבהמה נחשבתי הרודפת גם כן למלאת תאותה הבהמיות ומותר אדם מבהמה אין ושא עיניך וראה שסדרו לנו בהשפוך שיחנו לפני בוראינו ברוך אלהינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים וכיון שלא נפרדו בני ישראל מאיי הגוים בעניני עבודתם ומעשיהם בחוץ וככל הגוים בית ישראל המה לרדוף יומם ולילה אחרי הבאות טרפו ומזונו וכסות ודירה נאה וכדומה אם כן מעשהו זר נכריה עבודתו וככל הגוים עוסקיהם בזה כל ימיהם ואיה יתרונם מעלותם של עם קרובו ישראל הנבחרים לו למנה מזולת עמים ובחר בהם ובמשנתם ומצותם תורתם רבו כיון שלא הועילו בתקנתם להיות להם התורה אור נתיבתם בכל עניני עבודתיהם אפי' הגשמים גם שם יכירו וידעו מובחר מעלתכם ביתרון אור ויתרון שאת לעשות צרכי ההכרחים בהם ועכ"ז מחשבתם ולבם בל עמם משוטטים ברוממות עוצם יכולתו ית' להכיר באמצעות מעשה גשמיותם סימני פלאי חכמתו ית' כי אין לך שום דבר בעולם שאין מלובש שם רמיזא דחכמתא כי לכולם יש להם מקום מוצא באורות בהירים וכמו שהוא בשורש ככה נתפשט אל הנבראים וזה עיקר עבודת אדם בעוה"ז אפילו בעניני הגשמי המוכרח בהם שבלתי אפשרי זולתם כגון מו"מ ואכילה ושתיה ושינה ושאר תענוגות בני אדם אנו בנ"י מעותדים לעשותם בהתקשרות והתלהבות ומצאתי כתוב בספר אור החיים בשם הרמב"ן ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך וביאור ששת ימים ימי חול תעבוד עבודת בוראך אפי' בעשות כל מלאכתך שאי אפשר זולתם עכ"ז תעבוד עמהם ג"כ עבודת בוראך ע"כ לשונו ועתה בעוה"ר פרצו רוב עולם את מעשיהם ועינינו הרואות כ"ז שאין עוסקיהם עדיין במו"מ וכדומה מעניני העולם עומד קצת בקיומו ותיכף שיצא לפעלו ולעבוד להבאת טרפו ומזונו פורץ גדרו ואין משאו ומתנו יפה עם הבריות הכל ברמאות ושקרים ומתיצב על דרך לא טוב ובוש לא יבושו והכלים לא ידעו כי הסירו מסוה הבושה מנגד פניהם ולא די שעיקר התורה נשכח ממנו לעבוד עבודת הבורא עם מעשהו בחוץ אלא שגם עולתה נמצא בו ואוי לאותה בושה וכלימה ומי יתן והיה לבבם זה להם לירא את: השם הנכבד והנורא לקנות בעצמותם דרכו הישרה ונכונה לעסוק בתורה ומצות וגם מזה אל יניחו ידם לעבוד את הבורא ב"ה עם עבודתם ומעשיהם בחוץ כנזכר בשם הרמב"ן וכאשר חכמים הגידו טוב תורה עם דרך ארץ כלומר אפילו בדרכי ארציות המוכרח טוב לאדם שידבק נפשו באותיות התורה המלובש לשם ועתה נחזור לביאור אשר לפנינו אם בחקותי תלכו כלומר אפילו בעוסקיכם להבאת חוק מזונותיכם כי חק לישנא דמזונא ולזה אמר בחקותי היינו מצאתי שאני נותן לכל אחד ואחד כפי ערכו והשתדלותו בסיבותיו להדביק מזונותיו המעותדים באמצעותם של אלו הסיבות וגם שם כחם יפה ללכת יושר בעבודת הבורא ליקח לעצמם רמיזא דחכמתא לדבק פנימיות מחשבתם לעוצם יכולתו ית' אזי מבטיחם הכתוב ואת מצותי תשמרו שיתן להם הקב"ה לב לדעת איך לשמור מצותיו כי הבא לטהר וכו' ועשיתם אתם כמבואר למעלה מעלה אני עליכם כאילו אתם עשיתם את המצות בלי עזר אלוה לכפול שכרם כפול ומכופל שלא תאכל נשמתכם העולה למעלה מנהמא דכסופא כי אם מזרוע ידה ופרי מעללה ומעתה תבין דברי רש"י אם בחקותי תלכו יכול זה קיום המצות כשהוא אומר ועשיתם אותם הרי קיום המצות אמור הא מה אני מקיים אם בחקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה ואם עיני שכל לך תשכיל לדעת הוא הדבר אשר דברתי אשר באזהרה בא הכתוב חוץ מקיום המצות הנשמע מועשיתם אותם אמנם לא טוב היות האדם לבדו רק בעשיית המצות ותורה ותפלה כי מלאכתו אימתי נעשית וממילא מוכרח לפעמים לצאת לפעלו ועבודתו הגשמי מעניני צרכיותיו וכמאמרם טוב תורה עם דרך ארץ כאשר ביארתי פרושו לזה גמר רש"י ברוח קדשו הא מה אני מקיים אם בחקותי תלכו אשר האדם מוכרח להביא לחם חקו לזה אומר שתהיו עמלים בתורה כלומר אפי' עמלים בהבאות טרפם ומזונם יהיה בתורה כמבואר ואם כן מעשיכם תועלתכם גדולה ותזכו לעמוד בסוד ה'. ואכלתם ישן נושן ירצה תגרומו באמצעות פעולתכם הטובים יחודים בעולמות עליונים גבוה מעל גבוה כי נודע מספרים אשר אכילה מתיחס בלשון זווג והיינו בהעלאות נ"ק ואותיות התורה הם איברי השכינה השוכנת בכללות מדריגות כולם מרום המעלות עד מדריגה התחתונה וכחם יפה לגרום יחוד בישן נושן וכתרגום עתיקא דעתיק הגם שאין שייך לומר במקום גבוה מעל גבוה לשון יחוד כאשר נודע להמבין בכתבי האר"י זללה"ה שאין לעתיק נוק' עכ"ז התעוררות של התחתונים בהיות באמת ונכונה עולה למעלה למעלה עד אין סוף וא"ת ב"ה וב"ש אמן ודו"ק: