Ohr HaMeir, Bechukotai 5

והנה במה נאות לו לאיש הישראלי להמשיך עליו חותם המלך הקב"ה הכל באמצעות שבעה עמודים שבתורה שחצבה עמודיה שבעה אם מתבונן על דרכיו להטיב לכת הכל ע"פ התורה ועבודה ובכל פרטי עסקיו אפי' מעניני צרכיותיו הגשמיות המוכרח בהם שבלתי אפשרי זולתם אל יתן דומה לנפשו לעשות מעשהו זר כ"א אסור לו לנענע יד ורגל ושום תנועות איבריו והרגשת חושיו יקדשם ויטהרם אל צורך גבוה ולא להנאות עצמו כי אם לאו הלא כבהמה נדמה ומה יתרונו יתר על הבהמה לרדוף אחר תאוותיו כאלו לא עמדו אבותיו על הר סיני לקבלת התורה ותורה אור להאיר נתיבותיו ופרטי מעלליו לקשוט מדותיו אל הבורא ב"ה לבלתי עשות גדולה וקטנה זולת מה שנוגע צד הנאה לבורא עולם והילוכו תמיד בחכמת אלהות באופן שנתבאר במה שקדם לנו כמה פעמים אזי חכמת אדם תאיר פניו וכמו שבארנו פ"ה להצהיל פנים משמן לא כזולת עמים רבים שיש להם הצהלת פנים מתענוגות בני אדם ומאדמים פניהם ממיני משקים ומדמים בנפשם שזהו הצהלת פנים ובאמת חשוך משחור תארם והכרת פניהם ענתה בהם ומי שהוא מזכי הראות רואה בפניו רק מכות ופצעים ומכף רגל עד הראש אין בו מתום ור"ל מהצהלת פנים כזה לזה רומז הכתוב ללמד לאדם דעת יאחז צדיק דרכו הטוב בתורה ותפלה להצהיל פנים משמן כינוי לחכמה השופע עליו תמיד בלתי הפסק רגע אחד והחכמה תאיר פניו ונודע אורייתא מחכמה נפקית ומי שעוסק בתורה וממשיך אלהותו יתברך עליו קונה בעצמותו הדרת פנים וזה עיקר חותמו מצלם אלהים אשר יתהלך איש מבהירות התורה ואם נעדר ממנו הנ"ל אזי חשוך משחור תוארו ונאבד חותמו ממנו ומאומה אין בידו מהצהלת פניו זולת התורה ועבודה ובא וראה מה דאיתא בזוהר חדש שיר השירים נאוו לחייך בתורים ופי' שם ת"ח כל נוונין דלגו וכל מחשבין ורעותין דעלמא דאינון גו לבא כולהו אתחזין באנפין ובאנפין אשתמודע בר נש מאן איהו אי עובדוי לטב אי לביש כד"א הכרת פניהם ענתה בם וכו' ואם עובדוי כדקא יאות בתיקונין דכשראין בתיקונין דעובדין טבין מיד נאוו לחייך בלא כסופא כלל לחייך ולא כתיב פניך בגין דכלא חד אבל לחיים אינון מתקנין צופציפא ומילולא לאסתכלא בהו וכתב עוד כיון דאינון אוכלסין אתעברו וחמו כל אינון ניסן וגבורן דעביד קב"ה על ימא כדין נאוו לחייך בתורים אתתקנו ישראל ברזא דמהימנותא וכו' וקבילו ישראל אורייתא על טורא דסיני תורה שבכתב ותורה שבע"פ עכ"ל הנה אחר העיון במאמר הנ"ל לבבו יבין היות עיקר הצהלת פנים אינו תולה כי אם באמצעות עובדין טבין וע"י עסק התורה שתי תורות שבכתב ושבע"פ אזי נאוו לחייך בתורים היינו שתי תורות הנ"ל וגם כל מחשבין ורעותין דאינון גו לבא כולהו אתחזין באנפין ואשתמודע מאן איהו אי לטב אי לביש ומה מאוד מהראוי שמורא יעלה על ראשו בראותו דברים כאלו ויעשה משמרת למשמרת ולכפול משמרתו לבלתי יאבד מעלתו המעולה ומובחרת מזולת עמים ומבחר הנבראים וחיי עולם נטע בתוכו כי לקח טוב היא התורה נתן בידו והתורה אור לנתיבתו להשרות עליו צלם דמות תבנית חותמו ית' ומאוד מאוד צריך להזהר בזה לבלתי יאבד ברוע מעשיו צלם אלקים מעל פניו ואזי אך בחושך יתהלך וכל נטירותא אתאבד ממנו והסיר ממנו מורא שמים ומורא הבריות שבלתי יראו מפניו עוד כיון שסר צלם פעליו שממנו נמשך בחי' היראה עש"ה וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך וגם מוראו וחתתו יהיה על כל חיית הארץ ועוף השמים וכיון שנעדר ממנו נטירותא ממילא נאבד הכל ממנו והכל בשביל שלא יחפוץ הכסיל בתבונה לקרב א"ע אל התורה ולתקן פרטי עניניו בהתקשרות הבורא ב"ה להשרות בקרבו חותמו של הקב"ה ויאבד טובה הרבה ואיתא בזוהר בחי' השמירה ונטירותא של אדם השומרו הוא שם קדוש אלוה המאיר בפניו ושומרו מכל רע וכנזכר יראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראה ממך דהיינו שייראו מבחי' פנים בעצמו ודמות צלמו הקדוש החתום בשם אלו"ה ודוד המע"ה רמז בזה בזמירותיו ישועת פני ואלהי זה הדבר אשר דברתי לעוצם הכרתו הבן שעיקר הישועה תולה בחותם הפנים אם לא סר הצלם וחותם שם אלוה אזי וראו כל העמים וייראו מבחי' ענים בעצה וזה אומרו ישועת פני דייקא ובמה גמר אומר ואלהי ירצה משם אלוה. מול זה בא הרמז בתורה כי אוריש גוים מפניך להורות האמור בהכשר מעשיהם הטובים יזכו לחותמו של הקב"ה היינו שם אלוה ומבטיחם כי אוריש גוים מפניך דייקא היינו מתואר הפנים בעצם וכזה נרמז בכאן ורדפתם את אויביכם ולא בכלי קרב ומלחמה כ"א ונפלו לפניכם דייקא מזיו תואר צלם אלקים ושם אלוה המאיר בפניכם מזה תפול עליהם אימתה ופחד ומורא הפנים וכזה מצאתי באלשיך להמעיין שם ודו"ק: