Ohr HaMeir, Emor 9

והקרבתם מנחה חדשה כינוי לשכינה ירצה לרמוז היינו בגשת בני ישראל לעשות בחי' יחוד לחבר את השכינה הנקרא מנחה חדשה לעולמות עליונים ולכן אמרה התורה מנחה חדשה להורות כי אינו דומה מה שמעלים ומגביהים איברי השכינה שנה זו לשנה אחרת וכל עוד שמרבה בהשגה לעבוד עבודת בוראו באמצעות התלבשות מדרגותיו והכרתו החזקה לפשוט אותו יתברך מבחי' התלבשותו ומעלה מחשבה הנאצלה לקדימת המחשבה ובפרט עתה בחג השבועות יחוד הכולל התחברות שתי תורות תורה שבכתב עם תורה שבעל פה ומעלה מלכות לעולם המחשבה אזי נקרא מנחה חדשה שלא היה בחינת העלאות איברי השכינה בענין כזה מיום הבריאה כאשר דברנו מזה כמה פעמים שאין יום אחד דומה ליום ב' ולא תפלה לתפלה ובפרט יחוד הכללי הנעשה בכל שנה בחג הקדוש בודאי נעשה בבחינה מחודשת שלא היה כזה מקודם אשר בכל שנה ושנה נעשה בחי' יחוד חדש וכן נוהג והולך עד ביאת הגואל לא נגמר עדיין היחוד בשלימות כ"א מעט מעט בהמשך הזמנים כפי דרך כשרון פעולות התעוררות התחתונים ולכן נקרא השכינה נערה בתולה ואיש לא ידעה כלומר שלא היה עדיין מיום הבריאה לגרום יחוד אמתי שעלה ברצונו הפשוט עד לעתיד שאז תהיה השכינה הנקרא נערה כ"י בחי' נשואה בגמר היחוד וזה שרומז הכתוב ואיש לא ידעה לא היה עדיין איש צדיק בארץ לגרום יחוד אמתי ולכן בכל שנה בהגיע חג הקדוש הזה נתוסף אצלה כ"י בחי' יחוד מחדש משנה שעברה ולזה בא הרמז בתורתינו הקדושה והקרבתם מנחה חדשה לה' חדשה ודאי ועיין בדרוש שבועות עוד מענין זה ואם נפשך לדעת במה נאות לך לגרום ככה להעלות את השכינה כ"י בכל שנה ושנה בבחי' מחודשת זולת שנה שעברה רומז הכתוב בפרשה פנחס וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' כנזכר ובמה יתכן להם לגרום ככה רומז הכתוב כמראה באצבע בשבועותיכם כלומר בספירות העומר משבעה שבועות בין פסח לעצרת כד מטי טהור להאי יומא ולא אתאבד חושבנא מיניה כ"א בהירות וספירות זיכוך הקומה מראש ועד עקב אזי באלו הז' שבועות יתכן לכם בהקריבכם מנחה חדשה לה' לעשות יחוד המוטל על כל או"א מישראל אמנם יאמר נא ישראל מי אני שפל בריה שאוכל לעשות ככה במיעוט השגתי וקוצר הבנתי ודלות מע"ט לגרום יחודים בעולמות עליונים ובאמת באמור ככה נותן גרעון בעבודת גבוה שאינו יכול להרים א"ע בהתלהבות והתעוררות הבורא ב"ה כראוי לזה רומז הכתוב ממושבותיכם תביאו לחם תנופה ירצה להורות מכל בחינת מושבות עם בני ישראל יתכן להם להביא ולהעלות את השכינה למקומה הרמה כאו"א לערך בחינתו ואחיזת נשמתו בקומת. השכינה כמבואר בפתיחת הענין וזהו ממושבותיכם כלומר מבחינת מושבות שלכם בקומתה ככה הונו לגרום לה עלייה כי כל או"א אינו חייב כ"א לפי שיעורו ואחד המרבה וגומר ובלבד שיכוין לבו לשמים וכיון שעושה מלאכתו הקודש באמת ותמים ממילא פרטי מעשיו רצוים וגורם בחינת יחוד למעלה: