Ohr HaMeir, Kohelet 2

או יאמר אל תבהל על פיך וגו' כי הנה כבר זכרתי פירוש הכתוב שפתי כהן ישמרו דעת כלומר מי שהוא עובד הבורא הנקרא כהן לשון עובד ישמרו משמעו לשון המתנה כמו ואביו שמר את הדבר שאינו מוציא שום דבר בעולם זולת הדעת והיינו שבונה תחלה במחשבתו ודעתו צירוף התיבה שרוצה לדבר ואחר כך מוציאה לפני אלהים בתורה ותפלה באופן המבואר לנו כמה פעמים והיינו שמבין ומכיר בפרטי עובדותיו ומקריותיו מטוב עד רע שהכל מאת ה' היתה זאת ולערך ההשגה ודעתו שרואה טובותיו יתב' העודפים וכדומה ככה מחזיר שבח והודאה ממין הטענה שהקב"ה מראה ונדמה אליו באיזה התלבשות בכדי להכירו ולהשיגו מצד פעולותיו לאפוקי איש בער ולא ידע כל זאת ומטוב עד רע תולה הכל בחכמתו העמדה לו לעשות חיל והצליח עושר ולהיפך תולה בהעדר שמירתו או סבתו ומאת ה' שכוח לוח לבו באומרו אלהים בשמים והוא על הארץ ואין הקב"ה ממטיר לחם מן השמים והאדם צריך לטרוח עצמו להדביק טרפו ומזונו וכדומה מרוח שטות שבאנוש ונמצא בעומדו להתפלל סגור עליו הדבור ואין לו מה שיאמר וידבר לפניו יתברך להחזיר לו איזה שבח והודאה כיון שתולה בחכמתו העמדה לו או העדר הסבה גרמה לו הפסד לזה רמז בחכמתו אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבור לפני אלהים ומלת לפני משמעו קודם כלומר שמור בחי' הדעת כנזכר שפתי כהן ישמרו דעת שממתין מלהוציא דבור עד שירגיש בעצמו דעת אלהים מחסדיו העודפות עליו וכדומה מהשגחת אלהים על פרטיותיו ומקריותיו ואח"כ מוציא מפיו נכונה הרבה שבחים והודאות לערך דעתו את האלהים שמלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מניה וזהו אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבור לפני אלהים קודם שמתבונן בפנימיות מחשבתו השגת אלהותו כי האלהים בשמים ואתה על הארץ ירצה אם אתה מן האנשים החטאים בנפשם וסוברים כן ראה מה החטא גורם ע"כ יהיו דבריך מעטים ואין זה לשון צווי שלא ירבה בדברים כי אם מודיע מה יהיה משפטו בעת התפלה אפילו כשיתעורר להוציא דבורים לפני אלהים בשירות ותשבחות יהיו דבריו מעטים שאין לו מה שיאמר ומה ידבר בסבת כסלותו שמדמה בנפשו כי אלהים בשמים והוא על הארץ ורוב חכמתו ותחבולות סיבותיו עשה לו רוב עשרו וקנינו ואינו ממתין על בחי' הדעת להלביש בהדבורים ממילא דבריו המה מועטים ועומד כגולם בסדר תפלתו כאחד הריקים ע"כ בעצה יגיד אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דיבור לפני אלהים כנזכר וטוב לך באחריתך ודו"ק: