ומצרים מקברים את אשר הכה ה' בהם כאן בא הכתוב להפליג מעלות אישים המשכילים אשר לבם בטח באלהים והאמונה תקוע בקרב לבם אשר כל הקורה להם מטוב עד רע הכל בהשגחה פרטיות מאתו יתברך כי נפשם יודעת מאוד היות הוא יתברך הבורא ומנהיג ומשגיח בפרטי פרטיות ואם מטיב להם כל מיני מטיב אזי מחזירין שבח והודאה על חסדיו העודפים ובהיפך בהרע להם ח"ו יודעים נאמנה שגם זאת מאת ה' כאשר גזרה חכמתו יתב' לתקן עניינם לאחת מהסבות הידועים אליו יתב' ואזי החכם אשר עיניו בראשו מתבונן במעוז שכלו הלא מדרכו הטוב להטיב לנבראיו ויותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק ואם כן למה הרע לי מסתמא יש ג"כ איזה בחינת הטבה וכמו שכתב עת צרה היא ליעקב וממנה יושע והכוונה על דרך שבארנו למעלה שאמר דוד המלך עליו השלום כי גבר עלינו חסדו הכוונה אפילו בהראות לפעמים בחינת גבורה עם ישראל עמו ידעתי נאמנה שגם כאן במדות הגבורה צפונה וגנוזה חסדיו יתברך כי בודאי מדרכו להטיב ולא להרע ח"ו וזהו כי גבר כלומר אפילו בא להראות בחינת הגבורה על כל זה עלינו בני ישראל חסדו בזו הגבורה צפונה חסדיו כי כבר זכרנו מה שכתב וילכו שניהם יחדיו הנאמר באברהם ויצחק הכוונה מאז העקדה עד סוף כל הדורות אינם מתפרשים מדות החסד ממדת הדין והולכים שניהם יחדיו להמתיק הדין מעם קרובו ישראל וזהו עת צרה הוא ליעקב אפילו כשבא לפעמים עת צרה ליעקב ממנה גופא יושע כי גם כאן גנוז מדות טובו יתברך וכן דרכי הצדיקים אמיתים הנאמנה את אל רוחם כל מה שקורה להם מטוב עד רע אינם תולים בחכמתם העמדה להם או על העדר החכמה לכן קרה להם מקרה לא טובה כי אם הכל מאת ה' היתה זאת כי נפשם קשורה עם רמ"ח איבריהם ושס"ה גידיהם להליכות הגוזר לא כן אישים פועלי און שאין להם התפשטות השכל תולים פרטי הצלחתם ומאורעותם הכל בחכמתם העמדה להם לעשות חיל עליהם הגלגל במעיק ומיצר להם חס ושלום נשכח מלוח לבם שמאת ה' היתה זאת כי אם על העדר. שמירתם ועשיות סיבתם לכן קרה להם מקרה רעה ולהיותם במיצר ים החכמה נשארים תמיד עם ראשם ורובם בגשמיותם וגנות מדותם ואינם יכולין ליתן עצות לנפשם לתקן במקום עליון אשר עיותו ולכן משלם להם הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה בכדי שהחי יתן אל לבו מאמצעות מיצר ומעיק הקורה להם מסתמא פגמו במדה כזה ועתה מראה להם הקדוש ברוך הוא באמצעות מעיק ומיצר שיתנו עצות לנפשם לתקן דוגמתה במדות עליונים אמנם מיצר חכמתם וחסרון תבונתם מסמא עיניהם לתלות הכל ברוב חכמתם ואפילו בהכות הכסיל מאה נשכח מלוח לבו שהבורא עשה כן בכוונה רק מקבר המכות ותולה בהעדר השמירה וכדומה ממאורעותיו מקבר' ונשכחים מלוח לבו ליתן דעתו לזה לאיזה כיוון קרה לו ככה מול זה בא הרמז בתורה וחצרים מורה אנשים פחותי הערך שאין דעתם רחבה עליהם ועדיין עומדים עם ראשם ורובם במיצר ים החכמה זאת הגורמת מקברים את אשר הכה ה' בהם כלומר אינם נותנים לב להתבונן את אשר הכה ה' בהם מסתמא בחכמה ובכוונה עשה הבורא ברוך הוא כנזכר בכדי להטיבם באחריתם שיתנו עצות לנפשם לדעת איך לתקן מדה כנגד מדה מקברים כל זאת ותולים בדבר אחר כמו שאמר שלמה בחכמתו תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה ופירש רש"י הכנעת גערה ניכרין במבין יותר ממאה מכות שמכין את הכסיל והוא הדבר אשר דברתי המבין בפעולת ה' אפילו מגערה בעלמא נעשה נכנע לפניו יתברך ובאמצעות הגערה יודע איך לתקן פרטי מעשיו ולקשוט מדותיו ולהיפך החלש ברעיוניו ואין לו התפשטות השכל לא ידע ולא יבין אל פעולות ה' אפילו בהכות וזהו ומצרים מקברים את אשר הכה ה' בהם ולזה העמיק רש"י טרודים באבלם להורות האמור שאינם מטרידים פנימיות מחשבתם לתלות הכל מאת ה' היתה זאת לשלם מדה כנגד מדה וכיון שכן מהראוי שלא יחושו מצער עצמם כי אם צער המגיע למעלה מחמת רוע מדותם וככה פגמו בעולמות עליונים כל זאת נשכח מלבם וטרודים רק באבלם לצער צרות עצמם ממעיק המגיע עליהם ובאמת בכל צרתם לו צר וזהו שהעמיק טרודים באבלא דייקא לא כן דרכי הצדיקים אינם חשים מצרות עצמם כלום רק מה שמגיע למעלה אז טוב להם בזה ובבא:
אור המאיר, מסעי 4
Ohr HaMeir, Masei 4
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Warsaw, 1883 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
