Ohr HaMeir, Pesach 10

ובאופן אחר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים הכוונה כי הנה כבר קדם לנו הדיבור בפרשיות הקודמות פ"ה יששכר חמור גרם יש לך אדם כזה הרוצה שהשכר יהיה ישות בעולם ואינו רוצה להמתין על טוב הצפון וגנוז בשביל הצדיקים וכל זה חמור גרם ירצה חומריות גופו העב והגס זה הגורם לו לומר ככה וכל עצמו בתורה ותפלה לשאול פרס מרבו ומיעוט הכרתם נרפים הם נרפים בענייני עבודתם ותורתם ומתרשלים בתפלתם כיון שאין בהם שכל חזק להמתין על רב טוב הצפון נמצא אם הבורא ב"ה משפיע להם שפע וברכה בעוה"ז אזי מתחזקים ומתחמצים בעבודה שבלב זה תפלה בחשק והתעוררות גדול באשר שהשכר יש מוכן ומזומן לפניהם וכי תאוה לעינים הגשמיים וכי נתהפך עליהם הגלגל וביתם ריקם מכל טוב נרפים הם נרפים לבל יעבדו את הבורא ב"ה כראוי נמצא אנשים כאלו אין עבודתם את הבורא ב"ה חשובה וספונה לפניו ולא כלום כיון שהעבודה חזק ורפה לעתים מזומנים ואהבתם ויראתם תולה בדבר בי"ש שכ"ר ותדע נאמנה שלא נאמנה את אל רוחם ולא מחשבותיו ית' מחשבתם אפילו בהיות בתיהם מלאים כל טוב ואז מתלהבים את לבם בקרבם ונדמה בעיניהם בתורה ותפלה ומעשה המצות שעיקר מגמתם והתאמצם לגרום יחודים בעולמות עליונים ובאמת לא כן וטעותם ניכר בפניהם כי הכרת פניהם ענתה בם שלבבם בל עמם וזה לך האות כשהגלגל חוזר עליהם לא נודע מקומם איה איפוא תורתם ותפלתם ובביתם לא ישכינו רגלם פעם בחוץ פעם ברחוב וסובבים כל ארץ החוילה אשר שם הזהב ומשליכין תורתם ותפלתם אחר גיום והכלל מי שעיני שכל לו נפשו יודעת מאוד שהאמת אתי וזאת המדה המהלכת בקרב הארץ וכזה יש רמז בכתוב ומבני יששכר ירצה ומבני ישראל השואלים פרס מרבם ורצונם שיהא להם י"ש שכ"ר בגשמיות עוה"ז ואינם ממתינין על רב טוב הצפון מורה הכתוב באצבע שאין עבודתם חשובה ומאומה אין בידם ואם תראה שמקשרים לפעמים הבינה לעסוק בתורה או תפלה העבודה רפוי בידם ואינו כ"א לעתים כמדובר להיות שתלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה והיראה ובאמת העבודה צריך להיות בתדירי בין בטיבו ובין בעקו והכתוב רומז אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק זה הדבר אשר דברתי להורות נתן בלב כל חכם אם רצונך להיות עובד את הקב"ה לעולם בלתי שום הפסק ולא לפרקים כאשר בני י"ש שכ"ר המבואר שידעו בינה רק לעתים לפעמים הן ולפעמים לאו כנזכר עצה היעוצה על דברתי מלכי צדק כלומר כל מגמתך תהיה עבור צורך גבוה בעבור השכינה הנקרא מלכי צדק וזהו משמעות דברתי לשון בשביל מלכי צדק ועבודה כזה אינה נפסקת עולמית כיון שאינו תלויה בדבר וזאת תורת האדם לשום מגמתו ורצונו בתורה ותפלה ומעשה מצותיו רק עבור צורך גבוה לתקן במקום עליון. ועתה נחזור לענין ראשון אשר עיקר נתינת התורה לעם קרובו ישראל להורות נתן בלבם איך לתקן שלשה בחי' עש"ן עולם שנה נפש כמבואר ובזה נאות לו לאדם להעלות התחלקות העתים והרגעים לשרשם כל יום ביומו ליחד מדות העליונים הן המה בחי' הרגלים והמועדים הנקרא ימים טובים שבאמצעותם נתגלים אורות עליונים כנזכר למעלה בדרוש הנ"ל וזהו ואעבור עליך ואראך ואיתא בזוהר ואעבור בגין לרחמי ונודע שבמלת ויעבור הוא המתקת הדין רי"ו גבורה בשם הרחמים ע"ב כידוע למביני מדע ואתה תחזה דברי קודש הזוהר ואעבור בנין לרחמי שאני עברתי ממדת הדין למדת הרחמים בגינך בשביל חשיבות שראיתי בך וזהו ואראך לשון חשיבות כמו רואה אני את דברי אדמון משמעו לשון חשיבות חשובים אצלו דברי אדמון ומה החשיבות לזה נותן הכתוב טעם לשבח והנה עתך עת דודים ירצה עם פרטי בחי' העתים שאתה נוהג בהם על פי התורה ועבודה והיינו שמקשר הבינה לעתים כחך יפה לעורר דודים העליונים אשר יחודם וזווגם תולה בהתעוררות כשרון מעשיהם הטובים של צדיקים כנודע באמצעות העתים והמועדים כנזכר: