אמר רבי אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יצ"מ בלילות והכוונה ע"ד שהקדמנו אשר כל ע' שנה של אדם עודו בחיים חיותו החיוב מוטל עליו לספר א"ע עם בחי' יצ"מ ולחבר גאולה ראשונה עם גאולה אחרונה וכאשר נאמר והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה כנזכר לזה התרעם רבי אלעזר בן עזריה על בחינתו לרוב ענותנותו הרי אני כבן שבעים שנה מספר חיי אדם החרוצים עלי אדמה ועכ"ז לא זכיתי משמעו לשון זכות ובהירות כלומר לא בהרתי עדיין את עצמי בבהירות גדול כזה שתאמר יצ"מ בלילות המורה ריבוי בחי' הגלות ממקרי ופגעי הזמנים השונים זמ"ז כמדובר עד שדרשה בן זומא שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות לכוון את האמור לחבר יום ולילה היינו פתח הגאולה הדומה ליום וגלות הבא אחריו לגאולה אחרונה להבין ולהשכיל שהכל ענין אחד ולא נפסק כל זה מוטל על האדם כל ימי חייו בעולם הזה וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח הרואה יראה ויבין שחכמים באו לפרש דברי בן זומא והכל עולה בקנה אחד ללמוד לאדם דעת ימי חייך העולם הזה זאת תורת אדם כל ימי חייך תספר ותזדכך בבהירות גדול לחבר ב' גאולות גאולה ראשונה לזכות לבוא לגאולה אחרונה וזהו כל ימי חייך להביא לימות המשיח כי בודאי מי שמפריד בין הדבקים אינו זוכה לבוא ח"ו לגאולה אחרונה ימי משיחנו לזה באזהרה הגידו חכמים כל ימי חייך להביא אותם לימות המשיח כמדובר ודו"ק והבין:
אור המאיר, דרוש לפסח 4
Ohr HaMeir, Pesach 4
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Warsaw, 1883 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
