Ohr HaMeir, Rosh Hashana 10

כל הנפש הבאה ליעקב כלומר כללות התחלקות נפשות בני ישראל הבאה מאז ועד אז לעתיד כולם המה בחינת יעקב שלם קומה שלימה והיינו בהיות מטיבים לכת בדרכי אבות הראשונים לעבוד עבודת בוראם עם בחינות האבות כשרון מדותיהם שגילו ופירסמו בעולם נקראים עדת יעקב כנסיה של יעקב אבינו וכאלו לא מת וע"ד שבארנו למעלה מאמרם ז"ל יעקב אבינו לא מת ולמדו ממקרא שכתוב וזרעך מארץ שבים מה זרעו בחיים אף הוא בחיים כלומר כשמקשרים א"ע בקשר אמיץ וחזק לחי החיים אזי אף הוא בחיים ע"ש שהאריכו בענין כלל הדברים אנו בני ישראל כולנו איש א' נחנו בחי' נפש משלשה בחי' עש"נ בהיטב דרכנו יש באמצעותינו התגלות אלהותו כאשר עלה בקדמות רצונו לגלות ע"י קומת אדם הראשון ומובחר השנה כבר זכרתי נחלקו רבותינו ח"א שבת מרכז ששת ימי המעשה ור"א יו"כ יום מיוחד לסליחה וכפרה ועלה בקדימת רצונו יתברך שיתגלה התפשטות אלהותו באמצעות חלקי הזמנים אשר נודע מיום הבריאה עד לעתיד לא היו עדיין שני ימים שוים בדומה א' ובכל יום מיומים הוא מראה התלבשות אלהותו בבחינות שונות חג הפסח התגלות מדת חסד בעולם חג שבועות התגלות הת"ת ראש השנה התגלות מדות הגבורה ובדרך כלל התראות אלהותו באמצעות המועדים ממש שוה להתראות אלהותו על האבות שלשה בחינתם ג"כ חג"ת בסדר המועדים והזמנים ובחי' המובחרת שבעולם נקודה אמצעית נקודת ציון שממנה הושתת עולם ובית המקדש עם כללות הכלים הכל מורה לאורות עליונים דומה לקומת האדם שהוא עולם קטן ותכונת איבריו מורים לאורות עליונים וכמו דאיתא בזוהר ציורא דעובדא דבראשית וציורא דמשכנא וציורא דאדם חד אינון ושלש אלה עש"נ הכל נעשה על הר סיני בקבלת התורה נתחברו ג"כ שלשה הנ"ל כי התורה רושם אלהות והעולם רושם התורה והאדם כלהו איתנהו ביה וזאת תורת האדם עוד נשמתו בו לתקן ולחבר שלש אלה ע"י למוד תורתו להשתוקק תמיד לראות התגלות אלהותו ית' באמצעות עש"ן וכנזכר לעיל פ"ה מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב כלומר מי הוא האיש בגדר החפץ חיים רומז הכתוב באצבע איש הירא השם מגמתו לראות טוב הגנוז וצפון בהתלבשות הימים והמועדים עש"ה וירא ה' את האור כי טוב ונתעוררו ז"ל כי טוב לגנוז והיכן גנזו במאור התורה והתורה מאירה אור בהירה בהתלבשות הזמנים ומראשית השנה עד אחרית השנה יש התגלות לאותו האור הגנוז באמצעות המועדים אשר דיבר משה שהן המה התגלות מדותיו יתברך הנקראים אנפי מלכא דבהון אתחזי מלכא והוא אינון ואינון הוא כדאיתא בזוהר כי בודאי מצד עצמותו לית מחשבה תפיסה כלל מגודל הבהירות והמדות המה אנפי מלכא דבהון אתחזי לתפיסת רעיונות בני אדם וזהו הכוונה לך אמר לבי בשבילך ושליחותך אומר לבי בקשו כלכם ישראל את פני ולא נודע מאי הוא פנימו המאירים ודרש בזוהר אילין זמנייא וחגייא וכמבואר החגים והזמנים המה אנפי מלכא דבהון אתחזי מלכא לבני עלמא לתופסו ולקרותו בשם ואמר דוד המלך ע"ה את פניך ה' אבקש את לרבות אור המאיר בגוונים בזה אני שומע לו את פניך הבהירים אבקש לראות טוב המתגלה באמצעות הזמנים וחגים וכבר ביארתי פ"ה שומר מצוה לא ידע דבר רע כי כללות המצוה יש מהן שהזמן גורם אותם כמו מצות סוכה ולולב אינו נוהג כ"א בחג הסוכות ואכילת מצה בחג הפסח וכדומה שאר המצות התולים בזמנים אכן מי שהוא צדיק ותמים במעשיו ונפשו שוקקה להשיג התגלות אלהותו וטובו הגנוז וצפון בהמשך הזמנים אזי טרם עת בואם משתוקק ומתאוה למהר את בואם מתי תבוא המצוה לידי ואקיימנה ואיש כזה נקרא שומר מצוה מלשון ואביו שמר את הדבר כלומר יושב ומצפה מתי יבוא הזמן של המצוה הרוצה לראות טוב הצפון וגנוז או כאמור וזהו את פניך המה בחי' המועדים והזמנים שנקרא אנפי מלכא אבקש אפילו קודם עת בואה למהר ולחזות את פניך הגנוזה בהם וכזה ביקש הקב"ה מאתנו בני ישראל