Ohr HaMeir, Rosh Hashana 9

שמע ה' קולי אקרא וחנני וענני. יובן ע"ד שבארתי מה שאנו אומרים המלך יעננו ביום קראנו לכאורה תמיה מה זה דייקא להיות העניה ביום הקריאה מה איכפת בהיות העניה ביום מחר ולפעמים עיקר השאלה ותחינ' לענותו בעת הצורך ויש מחר שהוא לאחר זמן בעת הצורך ולא באותו היום שעומד בתפילתו אמנם דבר גדול מרומז בכאן מה יאמר ומה ידבר האדם בהתחננו ועומד בתפלה ולכן נקרא תפלה לשון התחברות שיכול לחבר ולדבק פנימיות מחשבתו אליו יתברך באמצעות אותיות וצירופי תיבות שמוציא בתפלה ואם שגורה תפלתו בפיו ומוציא דיבור לפני אלהים בשלימות ובאחדות ראוי לקרותה בשם תפלה כשמה כן פירושה לשון התחברות ודביקות וכיון שזוכה האדם לתפלה כזו אין לך עניה גדולה מזה כי כלום חסר מבית המלך אמנם עיקר מגמתו לזכות ליכנס בחצר המלך פנימה ונמצא עניה כזה צריך דייקא ביום הקריאה כשעומד בתפלה יעננו הקב"ה להיות תפלתו כהוגן וזהו שאנו שואלין מאתו יתברך המלך יעננו ביום קראנו דייקא כמבואר וכאשר יענה לקרות סדר תפלתו כראוי ממילא יעשה בקשתו ג"כ באיזה יום מיומים. ומעתה תאיר עיניך דברי נעים זמירות שמע ה' קולי אקרא כלומר עיקר הקריאה שאני שואל בתפלה כל עצמי ומגמתי על בחינת התפלה בעצמה לשמוע קולי בעת התפלה להיות פנימיות מחשבתי דבוקה וחבוקה בך וצרכי יבואו לבסוף ממילא ולזה גמר אומר וחנני וענני זאת תעשה ממילא אמנם לא לזה עיקר מגמתי והתאמצי כנזכר לך אמר לבי בקשו פני את פניך ה' אבקש ופירש"י בשבילך בשליחותך אומר לבי בקשו כלכם ישראל את פני ואני שומע לו את פניך הוי"ה אבקש ובזוהר איתא לך אמר לבי בגינך אומר לבי לבני עלמא בקשו פני מאן אינון אנפי מלכא אינון זמנייא וחגייא ודברי קודש צריכין לימוד להבין ולהשכיל איך הזמנים והמועדים המה אנפי מלכא והנראה ע"ד דאיתא בספרים והר סיני עש"ן כלו וביאורו מה שנעשה במעמד הר סיני בנתינת תורתינו הקדושה כל עצמה וכללותה שלשה בחינות "עולם "שנת "נפש והנה באמצעות ג' בחי' אלו עלה ברצונו הקדום להראות התפשטות אלהותו על כללות הנבראים ולהיות כללות הנפש הוא אדה"ר וכן עלה ברצונו הפשוט לגלות אלהותו באמצעות קומת אדה"ר וכיון שחטא נתמעטה קומתו וממילא לא היה כלי מוכן ומוכשר שתתגלה על ידו התפשטות אלהות מאדם עליון היושב על הכסא בשלימות כאשר עלה ברצונו ונתגלגל באברהם ונצטרף ביצחק ונתלבן ביעקב והן המה בהכנת לבם והזדככות כלי גופם הרכיבו אלהותו בהעולמות וכאשר חכמים הגידו האבות הן הן המרכבה לכוונה הנ"ל אברהם אבינו גלה ופרסם מדות החסד בעולם ועיין במ"א שבארנו דברי הבהיר אמרה מדת החסד לפני הקב"ה עד שלא בא אברהם היה עומד על משמרת להתחסד עם באי עולם ועכשיו עומד הוא על משמרת שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור את משמרתי ע"ש יצחק אבינו הראה גבורותיו יתברך שיש דין ויש דיין יעקב אבינו בחיר האבות עבד את הבורא ב"ה עם שני בחינות הנ"ל הכלולים במדתו מדת התפארת כמו דאיתא בזוהר דבי' גוונים לאתפארא וממנו נולדו י"ב שבטים ואנחנו עדת יעקב אסיפה של יעקב. ומרמז בכתוב