Ohr HaMeir, Rosh Hashana 23

וע"ד שבארנו במקום אחר מאמרם ז"ל שנתעורר על פסוק וה' ברך את אברהם בכל בת היתה לו לאברהם אבינו ובכל שמה ונראה ע"ד התיקונים ובזוהר שדרשו על השכינה כד איהי בין ציפרא אתקריאת נשרא ובין עשבא אתקריאת שושנה בין עופא אתקריאת יונה וכו' כי מרום המעלות עד הנמוכים שבמדריגות שוכנות שם נ"ק המה איברי השכינה שמושכים חיות ממקום חיותם באמצעות השכינה לאיזה צורך שבאו לכלל בריאה לאשתמודע בהון עלמין עש"ה מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית כל מעשהו שברא בעולמו הכל מורה על פועל החכם ולערך התחלקות הפעולות בכח נקרא השכינה בשמות ומי שחלק לו אלקי"ם בבינה יודע ומבין איך שהשכינה מרמזת לו ונדמה אליו בבחי' שונות כפי עוצם הכרתו והשתדלותו לדרוש אחדותה באמצעות התלבשות מדריגותיו ובאברהם אבינו לרוב בהירותו ועוצם הכרתו את התלבשות השכינה בפרטי הנבראים והדוממים והצומחים וכל דבר שבאה לכלל בריאה רמזו בדבריהם בת היתה לאברהם אבינו פי' בת אשה כמו שדרשו במרדכי ויקח לו לבת לאשה כלומר וה' ברך את אברהם בכל באשה יראת ה' והשיג אותה ממדריגה למדריגה עד סוף כל המדריגות אפי' בגשמיות מכולם יכול לראות ולהשיג שם השכינה להבין בהאיך מתואר השמות והכנוים נדמים אליו ולקרותה בשם התלבשות וזהו וה' ברך את אברהם בכל בת היתה לאברהם אבינו כנוי לשכינה הנקרא בת ובכל שמה כלומר בכל פרטי הנבראים והייצורים והנעשים מלובש שמה וכנזכר בין ציפרא אתקריאת נשר קנתה שם נשר המורה אורות עליונים עש"ה דרך נשר בשמים ובין עופא איתקריאת יונה ובין עשבא שושנה כל אלו השמות מורים לשמות השכינה אורות עליונים וככה נתפשט להנבראים ואיש אשר אלה לו לראות ולהסתכל בכל מקום התלבשות שמות השכינה כחו יפה להוציא דיבור לפני אלהים בגשתו לתפלה וכמעשהו בחוץ ככה מכניס ובונה מבפנים אלו תואר השמות והכנוים שהשיג וזהו תכלית עבודת האדם כל ימי חיים חיותו ובפרט עתה בר"ה שהשעה צריכה לכך שעיקר כחנו בפה בסדר תפלתינו צריך לדעת איך לסלקא רעותיה לעילא ואזי פומא אפיק שמהן כנזכר ואם לאו אין אומר ואין דברים בלי נשמע למרום קולם וכאשר חכמים הגידו ע"פ את פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו ונתעוררו חז"ל זה שלא קלסוהו שחרית יוצר אור וערבית מעריב ערבים הכונה כיון שלא ידעו ולא יבינו אל פעולת ה' ליקח לעצמם רמיזא דחכמתא מזריחת השמש בצאתה להאיר על הארץ עד מבואה אזי אינם יכולים לקלסו שחרית וערבית כי אין פיהם ולבם שוה ואפי' שמוציאים משפתותיהם תואר שמות וכינוים תועלתם בהם מעט כי הוא רחוק מהם והמה רחוקים ממנו ולמה זה מחיר ביד כסיל להוציא עתק מפיו ולב אין ומי הרשה לו לקרותו יתברך בשמות ועתה נחזור לענין התיקונים בראשית ש"או ע"רום ע"יניכם דא קריאת שמע ראשי תיבות שמע להורות האמור למעלה במה נאות לאדם להשלים את נפשו בתפלה להוציא אותיות שלימות ותואר שמות וכנוים וליחד שמו יתברך ביחוד שמ"ע כ"א בהקדם לו להסתכל אותות השמים להביט על פועל ה' ולראות מעשה ידיו איך. שהשמש זורחת במזרח ושוקעת במערב ומעורר לבו בקרבו שיש בורא עולם ומנהיג ומשגיח ועל ידי זה קונה התעוררות והתלהבות להתפלל שחרית וערבית כראוי לזה בא הרמז שא"ו מרו"ם עיניכ"ם להסתכל כל הנזכר דא ק"ש ר"ת שמ"ע כלומר דא הוא ק"ש כדקא יאות הראוי לייחד שמו ית' בעולמו בכונת שמ"ע וכן הכונה ג"כ "שאו "מרום "עיניכם ר"ת שחרית מנחה ערבית תלת צלותין הוא הדבר שדברתי שלא יתכן לקלסו יוצר אור בשחרית וערבית מעריב ערבים כ"א בהקדם לו להביט אל פועל ה' ולראות מעשי ידיו והיינו שאו מרום עיניכם לשלול אישים פועלי און שלא הביטו אל פועל ה' ואת מעשה ידיו לא ראו זהו שלא קלסוהו שחרית וערבית כי אפי' בהתפללם מאומה אין בידם וסגר עליהם הדבור. ורז"ל נתעוררו לעולם יסדר אדם שבחיו של הקב"ה ואח"כ יתפלל ולכאורה איה איפוא המקום לסדר את השבחים וכי על קערות ולהבין כי ראוי לשום לב איך סדרו לנו אנשי כנסת הגדולה י"ב אמצעות לשאול רפואה ומזונא ומפלת שונאים וכדומה מצרכי המרובים וכי יש שנוי רצון לפניו יתברך ח"ו חלילה וחלילה לומר על בורא עולם שנוי רצון כתיב אני ה' לא שניתי אמנם כבר נודע מספרים שבאמת הכל תולה מצד המקבלים ועתה תחזה טרם כל אנו אומרים פסוקי דזמרה וחז"ל אמרו למה נקרא פסוקי דזמרה ע"ש שמזמרים הקליפות ולכאורה מי האיש שראה אפי' פעם אחת קליפיות מוטלים לארץ בבית המדרש אמנם הכונה שמזמר הקליפיות מקרב לבו ועצמותו על ד"מ באומרו גדול ה' ומהולל מאוד מתחיל לשוב אליו ית' ונותן אל לבו האמנתי כי אדבר גדול ה' ומלא כל הארץ כבודו א"כ למה עשיתי ככה כזאת וכזאת עשיתי כי ידע אינש בנפשיה גריעות ערכו ומחשבותיו הפרטים שמושקע בהם תמיד ואזי מתחיל להתחרט ולתהות על הראשונות וכן באומרו טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו אזי ישיב אמריו אל לבו א"כ למה גרע אני הלא גם אני אחת ממנ' ותולה החסרון בבחינת עצמו שאינו כלי מוכן ומוכשר לקבל ההטבה ומקבל ע"ע לקשוט מלא קומתו במדות טובות ולהשליך מעליו כל מום ממגע נכרי כ"א מראש עד עקב ישרה אלהותו על כל פרטי האיברים והחושים וכמוהו מהזמירות מזמר בקרבו את הקליפיות ממדות המגונות שמרגיש: בעצמו ואח"כ יתכן לו להתפלל משמעו ל' התחברות לייחד פנימיות מחשבתו לרוממות אלהותו וכשבא לק"ש נעשה אחדות א' עם הבורא ב"ה ושמעתי מהמגיד זצלה"ה שביאר דבריהם בהגיעו לתיבת אחד ינענע ראשו לשית סטרין ולכאורה מה יתן ומה יוסיף אפילו ינענע ראשו לכל פינות העולם אם לבו בל עמו לדעת מה עושה בנענועת הראש וביאר כיון שהאדם מייחד א"ע באחדות אלהותו ית' אזי נעשה אחדות גמור עם הקב"ה ויש לאל ידו לבטל גזרותיו ויגזור אומר ויקם כמאמרם ז"ל קב"ה גוזר גזרה והצדיק מבטל וזהו הכונה בהגיע לתיבת אחד ומייחד א"ע עם בורא עולם אחדות גמור תועלתו גדולה אשר כחו יפה לנענע לשית סטרין המה הוי"ו קצוות שעמהם נבנה העולם הוא מנענע אותם להנהיגם כרצונו וחפצו ומשנה עתים ומחליף את הזמנים כיון שנעשה אחדות גמור ביחוד עליון ששם למעלה מהזמנים וכזה בארתי אשר שנו חכמים במשנה עלה בכבש ופנה לסובב כלומר כיון שעלה האדם במדריגה גבוה בכבשא דרחמנא אזי כחו יפה והוא פונה לסובב כאשר עם לבבו ורצונו והוא מסבת מתהפך כמו הבורא ב"ה שדרשו בזוהר והוא מסיבת מתהפך לפעלא דב"נ וכבר הרחבתי ביאור אלה הדברים בכמה מקומות ע"ש ואח"כ בהגיע לשמנה עשרה וכבר קישט מלא קומתו ונעשה כלי מוכן ומוכשר לקבלה כיון שזימר מעליו הקליפות בפסוקי דזמרה ובק"ש נעשה אחדות אחד ממילא נשפע עליו שפע וברכה עליונה כי כלום חסר מבית המלך ונמצא אין כאן שנוי רצון רק אחר שזימר מעליו הקליפות ונעשה כלי לקבלה השנוי מצדו ואם היה כלי מוכשר בתחלה בוודאי הטוב מדרכו להטיב לנבראיו ולזה כוונו במאמרם לעולם יסדר אדם שבחיו של הקב"ה כנזכר שבאמצעות השבחים שיכניס בקרבו יראה ויבין פחיתות ערכו ומום הקבוע בו וכל אשר בו מום לא יקרב אינו יכול לקרב א"ע אליו יתב' השלם בכל מיני שלימות ואחר שמסדר השבחים בפסוקי דזמרא ומזמר הקליפות מקרבו ותוהה על הראשונות כנזכר ונעשה שלם ויכול לקרב א"ע אל הקב"ה וזהו שאמרו ואח"כ יתפלל ל' התחברות כמבואר והכלל כאשר יזמר הקליפיות תחלה בפסוקי דזמרה לו יאה ונאה אח"כ להתפלל ולשאול צרכיו כי בוודאי לא ישים מגמתו לשאול אוכל לנפשו כ"א יעמיק שאלה להגביה למעלה עבור צורך גבוה ואפילו בי"ב ברכות אמצעות שאלת רפואה ופרנסה ומפלת שונאים וכדומה אמירתו לגבוה להקל צער השכינה אשר בכל צרתם לה צער כביכול ובא וראה מה שפי' בשל"ה על יה"ר שתיקנו לנו אחר אמירת תהלים ותפקוד לכל חשוכי בנים בזרע של קיימא לעבודתך ועוברות של עמך בית ישראל תצילם שלא יפילו וולדותיהן ואל המניקות תשפיע שלא יחסר חלב מדדיהן וביאר שהדיבור מוסב על השכינה ע"ש היותה עתה בר"ה בסוד הריון ועבור מנשמות הצדיקים וכללות העולמות אם לחדש העולם או שיהיה ט"ו בסוד נפלים וילמוד המשכיל סתום מהמפורש אשר בכל פרטי שאלתינו רומז למטה ולמעלה ובזה תאיר עיניך לדעת אשר בתחלת תפלת שחרית אנו שואלים צורך עצמינו. ותננו היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו ולכאורה תמוה להיות שלא עשה עדיין שום דבר עבור צורך גבוה איכה יכול להעיז פניו לשאול עבור חן אמנם יתפרש ע"ד הפסוק שבעה המה עיני ה' משוטטים בכל הארץ ובארנו למעלה פי' עכ"פ מה מאוד ראו שיירא ויפחד האדם מלעשות שום תנועה ופעולה גדולה וקטנה במעלה על זכרונו היות עיניו של הקב"ה משוטטים בכל הארץ ואיננו נמלט מאחת משתי אלה בעשות טוב מצא חן בעינים האלו ולהיפך נעשה שנאוי לפני המקום ברוך הוא להשגיח עליו בעין רעה ח"ו ואין אמצעות בדבר ולזה תחלת דברינו ובקשתינו שיתן לנו לב טהור לעובדו באמת בכדי שלא נשיג בושה וכלימה מעיני ה' המשוטטים בכל הארץ אפילו בארציות וככה הענין בכל פרטי השאלות שתקנו לנו קדמוננו רק בכוונה הנזכר שיעשה למטה וירמז למעלה בעולמות עליונים כמדובר לא כמנהג המון עם אשר כל השנה פנו עורף ולא פנים אליו ית' ונרפים הם נרפים מתורה ועבודה ובהגיע ימים הנוראים האלה נכון לבו ובטוח שישאל לעצמו כל פרטי צרכיותיו כסדר אבינו מלכנו אשר לא יחסר כל בו שיוכל להמציא מחוז חפצו ופליאה נשגבה בעיני איך ימלא פיהם לומר אבינו מלכנו ולזה יושבים ומצפים יום מועד וביום הכסה יבוא ביתו של הקב"ה וירעים בקולו קול עוז א"מ חטאנו לפניך ובדבר זה אמת יהגה חכו אמנם אח"כ באומרו אין לנו מלך אלא אתה ראוי להשיב אמריו אל לבו ו' כן עושין למלך כאשר עשה עד הנה וגנאי הוא אפילו לפני מלך בשר ודם ופשיטא לפני מלך המשפט הצופה ומביט נגלות ונסתרות ועוד איך לא יתמלאו בושה וכלימה לומר תיבות אלו אבינו מלכנו ובוודאי ישיבו לי אם אב אני איה כבודי ואם אדון אני איה מוראי והוא חסור גם שתיהם שלא הגיע ממנו כל השנה להבורא ב"ה שום כבוד ולא ירא אלהים ועכ"ז מעיז פניו כלפי מעלה לומר אבינו מלכנו ואוי לאותה בושה וכלימה יתיר ע"ז לא די שלא פרע לו אחת מני אלף על חובותיו שחייב לבורא עולם מה שלא עבד אותו כראוי בשנה שעברה להחזיר לו שבח והודאה חלוף טובותיו ית' העודפות עליו אלא עוד זאת מבקש על העתיד ורוצה לקבל ממנו משכנות כמבואר למעלה פ"ה כי תשה ברעך משאת מאומה ע"ש ומשים עיקר מגמתו רק לשאול אוכל לנפשו והנביא הוכיח על פניהם