Ohr HaMeir, Rosh Hashana 31

ובזה תשכיל לדעת מה שיסד הפייטן שחר ונשף איחד להמליכך ולכאורה איך ימלא פה האדם לומר ככה וכל אדם יודע מדת נפשו ופחיתת ערכו והלואי פעם א' כל ימי חייהם ימליכו וייחדו ואין בפיהם נכונה לומר שחר ונשף איחד וכאלו מוציא כזב מפיו וכי כך הוא מדתו ומעשהו באמת שתמיד בכל עת ובכל שעה ושחר ונשף אין מעשהו מצורך עצמו כלום כ"א לייחד שמו ית' בעולמו והיתכן לומר כדברים האלה בראש השנה דברי כזבים והנראה ע"ד שבארנו מה דאיתא בזוהר מאן מנכון די חשוכא מהפכין לנהורא וטעמין מרירא למתקא ובארנו שם באורך ותוכן הדברים מאן מנכון שהכרתו חזקה כל כך לדעת בחי' התחלקות תואר השמות והכנויים הנתגלים באמצעות חלקי הזמנים לפעמים מורה דין ולפעמים רחמים וכדומה ובאמת הוא רק מצד המקבלים אבל מצדו ית' נאמר אני ה' לא שניתי ובמקומם הם אחדות גמור רק לצורך הנבראים מראה הקב"ה בהשתנות התוארים וכמ"ש ותעש לך שם כהיום הזה כלומר בבחי' היום שאינו יום שלם כ"א בהיות לילה עמו ולילה מורה חשכות ויום מורה בהירות כמוהו ממש עשית לך שם להקרא באחת משמות ותואר הכנוים כפי הפעולה לפעמים אל ולפעמים רחום וחנון וגבור ולפעמים במדות הנצחון והמשכילים מהפכים ממדת הדין למדת הרחמים במה שדורשין מקום האחדות וידעו נאמנה שאין בהם שום התחלקות וזהו דאיתא בזוהר מאן מנכון די חשוכא מהפכין לנהורא וטעמין מרירא למתקא כנזכר ולזה יש לרמז שחר מורה בהירות העתים והרגעים ונשף מורה חשכות העתים והיינו שהבורא ב"ה מראה א"ע לפעמים בבחי' שחר פנים מאירות ולפעמים בבחי' נשף גם שתי אלה איחד לדעת שהכל אחד להמליכך כלומר להשיג איך שיש מדות המלכות בהתלבשות בפרטי המדריגות ואפי' בעת שנראה לכאורה חושך מהפכין לנהורא וזהו עיקר כוונתינו עתה בתקיעות לקבל עלינו עול מלכותו כמשפט המלך שתוקעין לפניו בעת המלוכה ואומרים יחי המלך והיינו לדרוש מדת המלכות בכל פרטי המדריגות הנראים אפילו חושך להעלות לשורשם ושם נמתק הדין וזהו עלה אלהים בתרועה אפי' בתרועה ובתנאי ה' בקול שופר כנזכר: