Ohr HaMeir, Ruth 18

ויאמר לה בועז לעת האוכל גשי הלום. יובן ע"ד מאמרם ז"ל שנתעוררו אין הלום אלא מלכות והכוונה רמז ומוסר לאיש הישראלי כאשר רעב ללחם וצמא למים אל ימלא כריסו ממאכל ומשתה כאשר יוכל שאת ולא זר מתאות לבו כבהמה הרדופה למלאות תאותה הבהמית וא"כ יתרון האדם מן הבהמה אין ואיתא במשנה דאבות והוי שותה בצמא את דבריהם ונראה לרמז על דרך דאי' בספר המגיד שאמר לר"י קארו ששתה בלילה וכיון בשתייתו כשם שהוא מכבה למטה אשיות שבגופו עם המים המורים בחינת חסדים כן יכבה כל הגבורות שבעולם על ידי מימי החסדים ואמר לו המגיד שטוב כיון וגרם ככה באמת כביות הגבורות בכל העולמות והנה בלבד כוונה הנ"ל עוד גילה האר"י זלה"ה כוונת אכילה ושתיה סודות נפלאים ורמים כנודע למי שעמד בסוד ה' אם האדם נבער מדעת ואינו משים מגמת רוחו ונפשו לזה כ"א לגרונו הוא דעביד עוד אכלם בפיהם ולא זרו מתאות לבם נמצא ככל הגוים בית ישראל המה ומה יתרונם על זולת העמים לאמר אשר בחר בנו מכל העמים כיון שמעשהו כמעשה העמים ולזה אמרתי בדרך צחות הרגיל בפי אנושי לאמר אסור לאכול קודם אשר בחר בנו כלומר אסור לו לאדם למלאות כריסו אפי' בכל השנה כולה ובפרט עי"ט אחר חצות והטעם הכל עבור אשר בחר בנו מכל העמים וכיון שממלא כריסו ככל העמים א"כ איך ימלא פיו ושפתיו לומר אשר בחר בנו ומה יתרונם לבחור בהם מכל העמים כ"א בקדשם ומטהרים א"ע ממותרות כ"א לקיום הגוף וגם במאכל ומשתה המוכרח שאוכל לשובע נפשו יאכל וישתה כדבריהם של החכמים שהורו לנו כוונות האכילה ושתיה וכזה יש לרמז במשנה והוי שותה בצמא כלומר אפילו בגודל צמאונך ורעבונך אל תאכל ותשתה כ"א בדבריהם של החכמים שהורו דרך המלך לדעת מה יעשו ישראל לעת האוכל ושותה עיקר מגמת האדם להעלות מפרטי מאכל שלחנו אותיות התורה המלובשים בטעמי המאכלים וכאשר זכרתי בשם המגיד זללה"ה שהיה אומר ויחזו את אלהים ויאכלו וישתו וביאר ויחזו א"ת כלליות הא"ב מאל"ף עד תי"ו ויאכלו וישתו גם שם ראו בעוצם תבונתם את האותיות המלובשים שם והן המה איברי השכינה ולזה בא הרמז במגלה זאת ויאמר לה בועז לעת האוכל כל מגמתך וכוונתך להעלות מפרטי מאכל השלחן את איברי השכינה וזהו גשי הלום ואין הלום אלא מלכות כמבואר ודו"ק: