Ohr HaMeir, Ruth 41

מהמגיד זלה"ה שאמר מיום שנתחלקה מלכות בית דוד אין לך אדם שיאמר איזה דבר בתורה והעבודה שלא יהיה לו לעמוד נגדו בר פלוגתא להכחיש דבריו ואפי' אם לא נמצא סמוך לו ואינו ביודעו ומכירו מסתמא הוא מצוי מרחוק ממנו ולפעמים מעבר לים כך שמעתי מפיו הקדוש ובין והבין הדברים שתולה בחי' המחלוקת בהתחלקות מלכות בית דוד כי מדתו בחי' הדבור כנודע עולם הדבור נמשך ממלכות כמבואר לנו כמה פעמים מהות הענין וכבר בארנו שהתחלקות בחי' המלכות נוקב והולך מאז ראשית הבריאה עד לעתיד וזאת תורת האדם לדרוש אחדותה והכל באמצעות תורתינו הקדושה אשר אור לו אור לנתיבתו ומעתה תאיר עיניך להבין דברי חכמים ורמיזתם שהעמיקו בדבריהם בשלש אלה שלשה דברים צוה אחיתופל את בניו אל תהיו במחלוקת כלומר אל תהיו נשארים עם ראשיכם ורובכם במחלוקת לבלתי ידרוש אחדותו ויחודו להעלות התחלקות איברי השכינה למרום שבתם מקום אחדותם ואם נפשך לדעת במה נאות לכם להגיעו למחוז חפציכם ע"ז הורה להם הדרך ישכון אור מאין נמשך בחי' המחלוקת והיינו שצוה להם אל תמרדו במלכות בית דוד וכנזכר בשם המגיד מיום שנחלקה מלכות בית דוד מכאן נמשך המחלוקת ונמצא זה תולה בזה כמבואר ולהיות שבחי' מלכות בית דוד נתחלק ע"כ יש שתי בחי' צרופים דבורים טובים והפכיים התולים ועומדים מלהצטרף לערך בחירתו הטוב ובפרט עתה בחג עצרת זמן מתן תורתינו הקדושה וכל הוראות חיי אדם תולה בלילה הזאת כמבואר למעלה בדרוש לשבועות כמו שעושה צירוף קבע בתיבות' לא הסמוך אצל דבור תגנוב או תנאף ושארית הדברות כמ"כ ניצל מפגעי הזמן מגניבה ורציחה וניאוף הכל בעבור בחירתו הטוב ובורר מחשבתו כחו יפה לצרף תיבת לא לתיבת גניבה בצרוף קבע בלתי מתמוטט וזהו הכוונה ויום טוב של עצרת ברור כלומר מוסב על האדם בהיותו בבר לבב בפנימיות מחשבתו אזי זרעו חטים רומז לאותיות התורה בגי' כ"ב אותיות כמנין חטה וצוה להם במה שנאות לתקן בחינות התחלקות הדבור היינו באמצעות לימוד התורה והכנות בר לבבו לקבלה עתה ביום טוב של עצרת אם הוא בר לבב אזי זרעו חטים לעשות מאותיות צרופים טובים כי בזה תולה הוראות חיי אדם כמבואר והעמיקו בדבריהם לא ברור ברור ממש ולא בלול בלול ממש כי באמת כל זמן הגלות טרם יבואו ימי משיחנו עדיין לא נתגלו אותן הצרופים העתידים להתגלות כנזכר לכן נסתלקה שכינה ממנו מיעקב כשרצה לגלות להם הצירופים שיקרה להם באחרית הימים כ"א כל או"א לערך בחינתו ועוצם הכרתו ובחירה החפשית בידו כמ"כ עושה צרופים ונמשך כזה מעט מעט עד עת קץ אחד המרבה וכו' ובלבד שיכוין את לבו לשמים והקב"ה מסכים ע"י וזהו לא ברור ברור ממש כי בלתי אפשרי להיות ברור ממש עד זמן משיחנו גואל הקרוב אלא אפי' בלול ורוח צפונית מנשבתו זה הוא ברור כיון שכוונתו טובה ונאמנה את אל רוחו לערך כוונתו כמ"כ ברור שכחו יפה לזרוע חטים סוף דבר הכל נשמע מכל הנ"ל מה הגיע על ככה דייקא בדוד המע"ה אבן שמאסו בו הבונים מתחלת השתלשלות נשמתו ממרום שבתו כסא כבודו יתברך לא היה לה מכיר מימין עלאה וככה פגעו בעוה"ז מאורעות וסבות מלחמות שרצו לפוסלו מלבוא בקהל ה' כי להיות בבחי' מדתו תולה תורת האדם ועבודתו לבנות קומתה בצרופי שמות וכינוים ועדיין לא נתגלו אמיתית הצרופים עד אחרית הימים תתבוננו בה בינה לא עתה ולכן יש כמה מיני טעותים בדעות בני אדם כי זרע דוד אצטריך הכי להיות כסף צרוף ומזוקק עד שיתברר ויתלבן בתכלית הבירור והזיכוך בימי משיחנו ב"ב ורומז הכתוב וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל ופירש"י על הגאולה זו מכירה תמורה זו חליפין והכוונה וזאת התורה שנראה עתה לכאורה בהלבשה גשמיות וחצבה עמודיה שבעה לעמת זי"ה הנראים התחלקות המדרגות כנזכר בפתיחת מגילה זו ובאמת פתח דבריה יאיר פתיחת התורה ממקום מעלתה היא מאירה ובהירה מסוף העולם ועד סופו והכל תולה בסיבתינו וערכנו לכן נתגשמה ודברה תורה כלשון בני אדם בכדי שהאוזן יכולה לשמוע והפה לדבר ולערך השגתו ותבונתו עושה צרופים בתורה וזהו וזאת התורה הנק' זאת לפנים בישראל ירצה לפנים היתה כלולה וכמוסה בעצמותה בישראל סבא שם אחדותה מאירה ובהירה ברוחניותה ובא הכתוב לפרש מה הגורמת שנתגשמה בהירותה על הגאולה ועל התמורה לרמוז את האמור בדברינו מב' בחי' הגואלים הנ"ל גואל רחוק וגואל קרוב ויאמר הגואל הקרוב לגואל הרחוק לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי מטעם המבואר למעלה באורך להמשכיל וגמר בדבריו גאל לך אתה את גאולתי כי לא אוכל לגאול עד עת קץ זמן גאולה אחרונה שאז תורה מאתו תצא בבהירותה ורוחניותה ומלאה הארץ דעה את ה' אמנם טרם יבואו ימים המקווים לנו משומר ישראל בחי' הגאולה את השכינה בכל פרטי עתים וחלקי הזמנים מגואל הרחוק עש"ה: