Ohr HaMeir, Vayishlach 9

ומעתה בין תבין את אשר לפניך ויאמר אלקים יעקב קום עלה בית אל ופירש"י לפי שאיחרת בדרך נענשת ובאה לך זאת מבתך והיינו על דרך שביארנו למעלה מוסב על השכינה הנקראת דינה בת לאה כידוע אשר ילדה ליעקב כלומר על ידי מעשיו ופעולותיו ורוב צדקות הצדיק אבינו יעקב עליו השלום נולד השכינה בשלימות הבנין. אמנם הקב"ה מדקדק אפילו כחוט השערה עם הצדיקים ובפרט יעקב אבינו ע"ה בחיר האבות להיות שאיחר בדרך ראה גם ראה איך שהתורה קפדה אפילו בנדנוד קל וע"י איחור הנדר באה לו כל זאת מבתו וירא אותה שכם בן חמור החוי וגו' וביארנו שהיה עדיין לסטרא אחרא חוי ודאי קצת אחיזה לענות אותה כ"י ולשכב עמה ירצה לנגוע קצת בהשפעת השכינה מורה היות עדיין לא קישט אופן תיקונן כאשר ברצונו יתברך ולהזהיר בא אלהים אל יעקב קום עלה בית אל עדיין לא יצאת ידי חובתך בבנין קומת השכינה הנקרא בית אל וקום עלה אותה אל מקומה ושורשה הראשון וזהו לשון קום עלה בית אל היינו קום בקיומך הטוב כי האבות הן הן המרכבה ובהיות כן תגרום עליות השכינה בשלימות גמור ושב שם משמע לשון עכבה הכוונה שב בבחי' יחודך שאתה גורם עליות השכינה זמן ארוך ע"ד הכתוב לביתך נאוה קודש ה' לאורך ימים וזהו ושב שם לאורך זמן וכזה צוה את בניו אחריו אופני עבודתו יתברך בתכלית השלימות ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו היינו הנלוים אליו באמת הזהיר אותם וציום על הטוב הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם דייקא והטהרו והחליפו שמלותיכם ונקומה ונעלה בית אל ופירש"י אלהי הנכר שיש בידכם משלל של שכם והטהרו מעבודת אלילים והחליפו שמלותיכם שמא יש בידכן כסות של ע"ז והכוונה כי הנה איתא בספר החרדים שכל המוסר בשים האדם אל לבו שבכל מעשה ודבור ופעולה גדולה וקטנה אין אמצעות בדבר או נעשה מרכבה עם מלא קומתו לקדושה או בהופכו נעשה מרכבה לטומאה חס ושלום השורה בכל פרטי איבריו וא"כ כמה צריך האדם להיות חרד ופחד ונרתע לאחוריו טרם עשות שום פעולה ועובדא והוצאות דבור קל ומורא יעלה על ראשו שמא ח"ו נעשה בחי' מרכבה אל הס"א ומה מאוד חובת גברא לשקול בפלס מאזני שכלו כל תנועות אבריו ועקימת שפתיו ופתיחת עיניו והשמעת אזניו ופרטי חושיו לעשות הכל בהתקשרות ודביקות אל לבלתי עשות היפך רצונו יתברך ומה החטא גורם שנעשה מרכבה לס"א ח"ו אוי לאותה בושה וכלימה אנה יוליך חרפתו ובהאיך אנפין יקום קדם מלכו של עולם לקלקל צלם דמות תבניתו יתברך להשרות שם השראות חצונים. מול דברינו אלה יש לרמוז הערה אל עבודת בני ישראל שצוה יעקב אבינו הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם דייקא בפנימות מלא קומתכם מלהיות מרכבה לטומאה ח"ו ופרש"י אלהי הנכר אשר בידכם משלל של שכם שבחי' עסקיהם היה אז עם שכם גבול הרשע העומד נגדם והתורה היא תמידיות וכל אחד מישראל יש לו בחי' רע שלו העומד נגדו המוטל עליו לתקנו ולהעלות משם איברי השכינה וכמאז כן עתה ענין עבודת בני ישראל נוקב והולך עד ביאת הגואל ובין תבין דברי רש"י אלהי הנכר אשר בידכם ודאי לתקן זאת משלל שכם העומד נגדיכם והחליפו שמלותיכם היינו אם נוקשתם באמרי פיכם להתכסות בטלית שאינו שלכם כאשר נתבאר לנו פ"ה והיה העטופים ללבן ע"ש והיינו בכסות הס"א וכדברי רש"י שמא יש בכם כסות מע"ז עשו זאת בני ותנצל נפשכם להחליף כ"א השמלה ולהטיב דרכיכם הטובים להכסות בטלית שלו כמדת וכשרון פעולותיו הטובים וזהו הטהרה העיקרית מעבודת אלילים לבלי אחוז שם בחי' מגע נכרי בקומתו הקדושה ובודאי כאשר הוא מתקן מלא קומתו בשלימות להשראת אלהות נעשה גם כן דוגמתו קומה שלימה בשכינה כפי אחיזת נשמתו וזהו ונקומה כלומר ונקום ה' אחרונה במצב וקיום נכון בקישוטין נאים ומפוארים בעבודתינו הטובים ונעלה בית אל היא השכינה הנקראת בית אל כידוע להשפיע בה משפע ברכה עולמות עליונים והיינו בהחזיר מחשבה הנאצלה לקדימת המחשבה אמן ודוק הטיב.