Sichat Malakhei HaSharet, From Yerushalmi 16

ודבר זה גרם החטא אז שיעלם על ידי בקשת אנשי כנסת הגדולה לפי ראותם גודל החטאים אמרו (יומא ס"ט ב') לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן. שבטלו ליצרא דע"ז. ובשיר השירים רבה (על פסוק אעלה בתמר) שהי' זה בימי מרדכי ואסתר. ועל ידי כפיית היצר דע"ז שהוא ההיפך מהכרת השי"ת כאשר כפו לו השיגו גילוי השכינה. וכן כאשר שמעו לו אז הושדד הטבע להרע להם כמדתו יתברך מדה כנגד מדה לפי שהם אמרו אין ד' רואה לכן הראם כי הוא רואה כל מעשיהם אבל כאשר נתבטל יצרא דע"ז שזה גרם החטא שהוצרך להתבטל אז ממילא נסתלקה הנבואה והשכינה ג"כ מבני ישראל כי לא הי' להם דבר שעל ידו ישיגו גילוי שכינת השי"ת אצלם רק הי' הכל בהעלם. ולכך אסתר שהיא סוף גלות בבל הוא סוף כל הניסים הנגלים שנתנו לכתוב שמן אז והלאה היו נסים נסתרים שלא ניתנו לכתוב: